<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין רס"ז</h1>
<h2>דף טז.</h2>
והמצוה הרס"ז היא שהזהיר השכיר מאכול בשעת עבודתו מן הדבר שיעבוד בו כשיעבוד במחובר לקרקע והוא אמרו יתעלה (תצא כ"ג כ"ו) וחרמש לא תניף על קמת רעך. אמרו (ב"מ פ"ז:) וחרמש לרבות כל בעלי חרמש ובשעת חרמש. כלומר בעת הקציר לא תקצור לעצמך. וכבר נודע כי זה הכתוב בא בשכיר ושאמרו (שם כ"ה—ו') כי תבא ירצה בו כשנכנסת שכור כמו שאמר התרגום ארי תיתגר. ובשביעי ממציעא (מתני' פ"ז.:) אמרו אלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה. ושם התבארו משפטי מצוה זו.
